Vayedaber

Simple Havroutah

Bekhoroth

Daf 53a

מַתְנִי' מַעְשַׂר בְּהֵמָה נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת, בַּחוּלִּין אֲבָל לֹא בַּמּוּקְדָּשִׁין. וְנוֹהֵג בַּבָּקָר וּבַצֹּאן, וְאֵינָן מִתְעַשְּׂרִים מִזֶּה עַל זֶה. בַּכְּבָשִׂים וּבָעִזִּים וּמִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה.

Traduction

MISHNA: The mitzva of animal tithe is in effect both in Eretz Yisrael and outside of Eretz Yisrael, in the presence of, i.e., in the time of, the Temple and not in the presence of the Temple. It is in effect with regard to non-sacred animals but not with regard to sacrificial animals. And it is in effect with regard to the herd and the flock, but they are not tithed from one for the other; and it is in effect with regard to sheep and goats, and they are tithed from one for the other.

Rachi non traduit

מתני' מעשר בהמה כו' בכבשים ובעזים. כלומר ונוהג בכבשים ועזים:

Tossefoth non traduit

מעשר בהמה כו'. בכל מקום רגיל להזכיר בכור ומעשר ופסח ששוין במתנותיהן להכי תנא מעשר אגב בכור ופסח דנפישי מיליה תנא בפסחים:

נוהג בארץ ובחוצה לארץ. הא דאמרי' בריש שילוח הקן (חולין דף קלח:) דכל היכא דתנא בארץ ובחוצה לארץ שלא לצורך לבד מראשית הגז היינו בהנהו דתנן בההיא מכילתא אבל הכא לצורך הוא:

בֶּחָדָשׁ וּבַיָּשָׁן, וְאֵינָן מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. שֶׁהָיָה בַּדִּין, וּמָה אִם הֶחָדָשׁ וְהַיָּשָׁן שֶׁאֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה אֵינָם מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה, כְּבָשִׂים וְעִזִּים שֶׁהֵן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה — אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהוּ מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וְצֹאן'', מַשְׁמַע כָּל צֹאן אֶחָד.

Traduction

And it is in effect with regard to animals from the new flock and with regard to animals from the old flock, but they are not tithed from one for the other. As by right, it should be inferred: If in the case of animals from the new flock and the old flock, which do not carry the prohibition of mating diverse kinds when mated with each other because they are one species, are nevertheless not tithed from one for the other, then with regard to sheep and goats, which do carry the prohibition of mating diverse kinds when mated with each other, is it not right that they will not be tithed from one for the other? Therefore, the verse states: ''And all the tithe of the herd or the flock, whatever passes under the rod, the tenth shall be sacred to the Lord'' (Leviticus 27:32), indicating that with regard to animal tithe, all animals that are included in the term flock are one species.

Rachi non traduit

חדש. שנולדו לאחר אלול:

ישן. שנולדו קודם אלול:

ואין מתעשרין חדש וישן מזה על זה. כדמפרש בגמרא:

גְּמָ' לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא? דְּתַנְיָא, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָכוֹל יַעֲלֶה אָדָם מַעְשַׂר בְּהֵמָה מֵחוּצָה לָאָרֶץ וְיַקְרִיבֶנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם''.

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that the mitzva of animal tithe is in effect both in Eretz Yisrael and outside of Eretz Yisrael. The Gemara suggests: Let us say that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Akiva. As it is taught in a baraita that Rabbi Akiva says: One might have thought that a person must bring up his animal tithe from outside of Eretz Yisrael and sacrifice it in the Temple. Therefore, the verse states: ''And you shall bring there your burnt offerings, and your offerings, and your tithes, and the offering of your hand, and your vows, and your gift offerings, and the firstborn of your herd and of your flock'' (Deuteronomy 12:6).

Rachi non traduit

גמ' לימא מתני'. דקתני נוהג בחוצה לארץ:

Tossefoth non traduit

רבי עקיבא אומר יכול יעלה אדם מעשר כו'. בתמורה בסוף אלו קדשים (תמורה דף כא:) קאמר נמי רבי עקיבא הכי דבכור הבא מחוצה לארץ אינו קרב דמוקי התם מתני' דמס' חלה (פ''ד מי''א) דבן אנטיגנוס העלה בכורות מבבל ולא קבלום ממנו כר' עקיבא:

בִּשְׁתֵּי מַעַשְׂרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֶחָד מַעְשַׂר בְּהֵמָה וְאֶחָד מַעְשַׂר דָּגָן, מִמָּקוֹם שֶׁאַתָּה מַעֲלֶה מַעְשַׂר דָּגָן אַתָּה מַעֲלֶה מַעְשַׂר בְּהֵמָה, וּמִמְּקוֹם שֶׁאִי אַתָּה מַעֲלֶה מַעְשַׂר דָּגָן אִי אַתָּה מַעֲלֶה מַעְשַׂר בְּהֵמָה!

Traduction

Rabbi Akiva explains: The plural form ''tithes'' indicates that the verse is speaking of two tithes; one is the animal tithe, and the other one is the second tithe of grain, i.e., produce. Since these two tithes are included in the same word, it is derived from here that from the place where you bring up the tithe of grain, i.e., Eretz Yisrael, as the obligation to separate tithe of grain applies only there, you also bring up the animal tithe; but from a place where you do not bring up the tithe of grain, i.e., outside of Eretz Yisrael, you do not bring up the animal tithe either. This baraita, which states the opinion of Rabbi Akiva, apparently contradicts the ruling of the mishna.

Rachi non traduit

מעשר דגן. אינו נוהג אלא בארץ דקאמרינן בפ''ק דקדושין (דף לז.) כל מצוה שהיא חובת קרקע אינה נוהגת אלא בארץ וילפינן ליה מקראי:

אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא, כָּאן לִיקְרַב, כָּאן לִיקְדַּשׁ. דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָא נָסֵיב לַהּ תַּלְמוּדָא ''וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה'', שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

The Gemara responds: You may even say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, as the baraita and the mishna are referring to different cases. The baraita there is referring to the requirement to bring the animal tithe to Jerusalem for it to be sacrificed on the altar. By contrast, the mishna here is speaking of the status of every tenth animal; these animals are to be separated and consecrated. The Gemara adds that the language of the baraita is also precise, as it adduces a derivation from the phrase ''and you shall bring there.'' Conclude from this citation that the baraita is referring specifically to the requirement to bring the animal tithe and sacrifice it in Jerusalem.

Rachi non traduit

ליקרב. לאו קדוש. ומתני' דקתני נוהג ליקדש קאמר ומפרש בסמוך למאי הלכתא קדוש:

דיקא נמי. דר''ע מהקרבה הוא דקממעט לה מדנסיב הש''ס למילתיה מוהבאתם שמה דהיינו הקרבה:

אִי הָכִי, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ קָרֵב, אַמַּאי קָדוֹשׁ? לְנֶאֱכָל בְּמוּמוֹ לַבְּעָלִים.

Traduction

The Gemara asks: If so, since animal tithe outside of Eretz Yisrael is not sacrificed on the altar, why is it consecrated? What is the significance of its sanctity? The Gemara answers that it is consecrated to the extent that it may be eaten by its owner only when it develops a blemish.

Rachi non traduit

במומו. דימתין עד שיומם ואוכלן. מעשר בהמה בין תם בין בעל מום דבעלים הוא דלא אשכחן קרא דליתביה לכהן:

בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ הָאִידָּנָא נָמֵי! כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: גְּזֵירָה מִשּׁוּם יָתוֹם.

Traduction

§ The mishna teaches that the animal tithe is in effect both in the presence of the Temple and not in the presence of the Temple. The Gemara challenges: If so, then even nowadays the halakha of the animal tithe should be in effect. Why then do people not remove every tenth animal from their flock or herd? The Gemara answers: The reason is in accordance with the opinion of Rav Huna, as Rav Huna says: This is a rabbinic decree due to an orphan, i.e., a baby animal whose mother died before it was born, lest it be included with the other animals to be tithed; the obligation of animal tithe does not apply to it.

Rachi non traduit

כדרב הונא דאמר. לקמן בהאי פירקא (בכורות דף נח:):

גזירה משום יתום. ה''נ גזרה משום יתום שלא יכניס יתום לדיר להתעשר דאמר במתני' הכל נכנסים לדיר להתעשר חוץ מכלאים וטריפה ויוצא דופן ומחוסר זמן ויתום. ולהכי נקט רב הונא יתום טפי מכל הני משום דהתם גבי מילתיה לא שייך למימר אלא לקוח ויתום לקמן בהאי פירקא. יתום שמתה אמו בשעת לידה זה פירש למיתה וזה פירש לחיים:

Tossefoth non traduit

כרב הונא דאמר רב הונא גזירה משום יתום. דרב הונא לקמן בפירקין (בכורות דף נח:) כיצד מעשרן ושם לא שייך למיגזר משום כלאים וטריפה ויוצא דופן אבל כאן שייך למיגזר משום הנהו כמו משום יתום אלא איידי דנקט רב הונא התם נקטה הכא ומיהו תימה דלא נקט לקוח ויתום כדנקט התם לכך נראה לי לפרש דנקט הכא דוקא יתום דטעו ביה טפי מבאחריני משום דלא בקיאי דיתום נמי לא משכחת ליה אלא בזה פירש למיתה וזה פירש לחיים:

אִי הָכִי, מֵעִיקָּרָא נָמֵי לָא! אֶלָּא, אֶפְשָׁר בְּהַכְרָזָה. הָכָא נָמֵי, אֶפְשָׁר בְּהַכְרָזָה!

Traduction

The Gemara challenges: If so, then even originally, when the Temple stood, the practice should have also been not to separate animal tithe in case an orphaned animal was included in the counting. Rather, the Gemara explains that there was no concern for an orphaned animal when the Temple stood, as it was possible to remove this concern by issuing an announcement to everyone that an orphaned animal is exempt from animal tithe. The Gemara suggests: Here too, it is possible to remove the concern by means of an announcement that an orphaned animal is exempt from animal tithe.

Rachi non traduit

מעיקרא נמי. כשהמקדש קיים נגזור משום יתום:

אלא. להכי לא גזרינן בזמן בית המקדש דאפשר בהכרזת ב''ד שלא יכניס אדם יתום לדיר להתעשר הילכך האידנא נמי ליפרשו ואפשר בהכרזה:

אֶלָּא אָמַר רַבָּה: מִשּׁוּם תַּקָּלָה, וּמְנָא תֵּימְרָא דְּחָיְישִׁינַן לְתַקָּלָה? דִּתְנַן: אֵין מַקְדִּישִׁין, וְאֵין מַעֲרִיכִין, וְאֵין מַחְרִימִין בַּזְּמַן הַזֶּה.

Traduction

Rather, Rabba says: The reason animal tithe is no longer separated is due to concern that a mishap might occur. And from where do you say that we are concerned for a mishap after the destruction of the Temple? As we learned in a baraita: One may neither consecrate items, nor valuate an item’s worth based on its appraisal, nor dedicate items for sacred use (see Leviticus, chapter 27) and dedicate its monetary worth to the Temple treasury, in the present time, when the Temple is no longer standing.

Rachi non traduit

משום תקלה. דאין לנו על מה להקריב וצריך לשהויי עד שיומם ואתי ביה לידי תקלה דגיזה ועבודה או שוחטו בלא מום:

ואין מחרימין. דחרם הויא קדש כהקדש דכתיב כל חרם קדש קדשים וגו':

Tossefoth non traduit

אלא משום תקלה. משמע הכא דאין מעשר בהמה נוהג בזמן הזה משום תקלה והקשה ר''ת בפרק במה בהמה יוצאה (שבת נד:) דרבי אלעזר בן עזריה הוה מעשר תריסר אלפי עגלי מעדריה בכל שתא ולאחר החורבן היה דרבן יוחנן בן זכאי שהוא נשיא היה לאחר חורבן ואחריו רבן גמליאל ובימי רבן גמליאל מנו את ר' אלעזר בן עזריה נשיא כדאי' בפרק תפלת השחר (ברכות דף כז:) ובן י''ח שנה היה ואין לפרש כלל דאיירי בעישור שנותנין למלך כמו ארנונא ודוחק נמי לפרש דאפוטרופוס היה לו כשהוא קטן שהיה מעשר ושמא לא בטלו מעשר בהמה כ''כ סמוך לחורבן:

ואין מחרימין בזמן הזה. אפילו למ''ד (ערכין דף כט.) סתם חרמים לכהנים אפי' במפרש לכהנים איכא למיגזר משום תקלה דכל זמן שהם ביד בעלים הרי הן הקדש כדאיתא לעיל בריש כל פסולי המוקדשין (בכורות דף לב.) ובפ''ק דע''ז (דף יג.) פרש''י דקסבר סתם חרמים לבדק הבית ואי נמי כדפרי' והא דאמר עולא בערכין בסוף פרק המקדיש שדהו (ערכין דף כט.) אי הואי התם הוה יהיבנא כולהו לכהן דקסבר סתם חרמים לכהנים גבי ההוא גברא דאחרימנהו לנכסיה יש לחלק דהיינו במקרקעי דבלאו הכי מקשה ר''ת רב יהודה דסבר התם סתם חרמים לבדק הבית היכי שרי התם ע''י פדייה דלישקול ארבע זוזי ושדי בנהרא ואומר רבינו תם דהתם במקרקעות דאי אסרת להו איסור עולם כ''ש דאתי לידי תקלה טפי ומיהו קשה דמשמע התם דאיירי במטלטלין דפריך עלה מהא דתניא דאין שדה חרמים נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג ומשני הא במקרקעי הא במטלטלי וי''ל דמקרקעי חוצה לארץ קרי מטלטלי כדמסיק התם דכמטלטלי דמו ואע''ג דקאמר והא מעשה דפומבדיתא במקרקעי נמי הוה משמע מדקאמר נמי דהוה במקרקעי ובמטלטלי מ''מ לא התיר אלא המקרקעי לבד וכל שכן דניחא השתא דמכח זה פשיטא ליה להש''ס דבקרקעי נמי הוה עובדא דאי לא הוה התם אלא מטלטלי לא הוה שרי להו:

וְאִם הִקְדִּישׁ וְהֶעֱרִיךְ וְהֶחְרִים, בְּהֵמָה — תֵּיעָקֵר, פֵּירוֹת כְּסוּת וְכֵלִים — יֵרָקְבוּ, מָעוֹת וּכְלֵי מַתָּכוֹת — יוֹלִיךְ לְיָם הַמֶּלַח. וְאֵיזֶהוּ עִיקּוּר? נוֹעֵל דֶּלֶת בְּפָנֶיהָ וְהִיא מֵתָה מֵאֵילֶיהָ.

Traduction

The baraita continues: And if one did consecrate, or valuate, or dedicate items for sacred use, the presence of these items might lead to the mishap of the violation of the prohibition against using consecrated property. Therefore, if one dedicated an animal it should be destroyed. If he dedicated produce, garments, or vessels made from materials that decompose, he should store them until they decompose. And if he dedicated money or metal vessels, he should take them and cast them into the Dead Sea. The Gemara adds: And in the case of an animal, what constitutes uprooting? He locks the door before it, and it dies on its own from hunger. This baraita indicates that animals that cannot be sacrificed nowadays must be left to die so that they are not used improperly.

Rachi non traduit

תיעקר. דלא ליתי בה לידי תקלה:

מתה מאיליה. ברעב:

Tossefoth non traduit

מעות וכלי מתכות יוליך הנאה לים המלח. משמע דוקא לים המלח ולא סגי בשאר נהרות וכן משמע בפרק כל שעה (פסחים דף כח.) דבשאר נהרות בעיא שחיקה אבל לים המלח מטיל בעיניה וכן בעלמא הפריש מעות לנזירותו ומת אמרינן יוליך הנאה לים המלח ותימה דבההוא עובדא דערכין (דף כט.) קאמר שקיל ארבע זוזי ושדי בנהרא וכן ביומא בפרק הוציאו לו (יומא דף נה:) קאמר ונשקול ארבעה זוזי ונשדי בנהרא ואידך לישתרו ושמא התם איירי על ידי שחיקה ועכשיו כשאדם בא לחלל כרם רבעי או נטע רבעי צריך לשחוק הנהו זוזי ומחלל עלייהו ולשדי בנהרא:

ואי זהו עיקור נועל דלת כו'. בבכור בזמן הזה לא הוה שרינן למיעבד הכי דלא מיבעיא ישראל שיש לו לקיים מצות נתינה ולהמתין לכהן שירצה לקבלו אפי' יותר משלשים יום בדקה וחמשים בגסה דהא דתנן (לעיל בכורות דף כו:) עד כמה חייב ליטפל היינו אפי' בא כהן לקבלו תוך הזמן הזה כדקתני אמר לו הכהן בתוך הזמן תנהו לי הרי זה לא יתן אלא אפי' קבלו הכהן לא שרי ליה כהן לכונסו לכיפה דלא מישתמיט בשום דוכתא למתני הכי גבי בכור ולעיל (בכורות דף לה.) תנן בזכר של רחלים זקן ושערו מדולדל משמע שהיו רגילין להמתין עד שיפול בו מום ויש לחלק בין בכור למקדיש בזמן הזה דבכור דשרי בנפילת מום בלא פדייה איכא הפסד קדשים אם היה כונסו לכיפה אבל מקדיש דאפי' נפל בו מום לא שרי בלא פדיון ואי פריק ליה מיבעי להשליך הדמים לאיבוד הילכך כשכנסו עכשיו לכיפה אין כאן הפסד קדשים:

אִי הָכִי, בְּכוֹר נָמֵי לָא לִיקְדֹּשׁ! בְּכוֹר בְּדִידַן תַּלְיָא מִילְּתָא? בְּרֶחֶם קָדוֹשׁ! הָכִי קָאָמַר: לִיקְנִינְהוּ לְאוּדְנַיְיהוּ לְגוֹיִם, דְּלָא לִיקְדֹּשׁ מֵעִיקָּרָא!

Traduction

The Gemara challenges: If so, then a firstborn should also not be consecrated, as this too could lead to a mishap. The Gemara responds: Does the matter of the consecration of a firstborn depend on us? The animal is automatically consecrated upon its exit from the womb. The Gemara answers that this is what the questioner is saying: Let us sell the ears of all firstborn animals to gentiles before their births, so that they are not consecrated from the outset. A firstborn animal that is jointly owned by a Jew and a gentile does not become consecrated as a firstborn.

Rachi non traduit

בכור בדידן תליא. בתמיה:

הכי קאמר. הכי פרכינן הואיל וחיישת לתקלה לקנינהו לאודנייהו דאימהות לעובדי כוכבים כי היכי דתיהוי יד עובד כוכבי' באמצע ולא ליתי לידי בכורה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source